הילד שהיינו

החורים הכי כואבים שלנו, שמבקשים להתמלא באהבה, הכרה וחמלה, נוצרו ברובם כשהיינו ילדים.
בכל אחד מאתנו חי ובועט ילד פנימי שמחכה שנמלא את החורים האלה ואם לא נאפשר את זה הוא ימשיך להציק לנו.. איך הוא ימשיך להציק לנו? בדפוסי חשיבה התנהגות ורגש אוטומטיים כמו עצב, דימוי עצמי נמוך, כעסים, אכילה רגשית, רצון להיות נאהב ועוד ועוד.
בעיני רוחי זה נראה כמו שאנחנו עפיפון ויש ילד שאוחז בחוט והוא לוקח החלטות לא מודעות, כמה גבוה ורחוק נגיע.
בתהליכי מודעות ע"י טכניקות של NLP, תטא היליג, ביואורגונומי ועוד, אנחנו מגיעים לילד הפנימי ומגלים שיש רצונות, חלומות ודרישות שלא מומשו בילדות. יש החלטות שהוחלטו אז שלא רלוונטיות להיום ומצריכות עדכון. יש שם כאבים ועצב לצד שמחה ותמימות. ברגע שמעניקים לילד שהיינו אז את האהבה, החמלה וההכרה שזקוק לה, אנחנו בעצם נותנים תוקף לקיום שלו וע"י כך משהו בתוכנו נרגע, מבין ומתרכך כי הילד הזה הוא אני, ואת כל המשאבים הפנימיים שאני מעניק לו בטיפול ובתהליך אני בעצם מעניק לעצמי פה ועכשיו.
לדוגמה – אישה שחוותה בילדות שלה התעללות ריגשת ונפשית מאבא שלה, בבגרותה תמשך לגברים עם אלמנטים של האב. למה? כי ככה היא יודעת ומכירה איך היא אהובה, זאת הדרך שהיא קיבלה אהבה בילדות שלה ובתת מודע שלה אהבה=ירידות והפחתות ערך, למרות שבמודע היא בטוחה שהיא יודעת את המידע הזה ושהיא בחיים לא תתחתן או תחיה עם אדם כמו אבא שלה ואו מישהו שמזכיר אותו.
כשהאישה הזאת תעבור תהליך אל מול ההחלטות והאמונות של הילדה הפנימית בשיתוף התת מודע, עם הזמן תחווה שחרור והבנה ותתחיל למשוך לחייה גברים שיהיו שותפים מעצימים לחיים. היא תבין יותר איזה יחס מתאים לה ותעשה בחירות מתוך מודעות.
כשאנחנו ממלאים את החורים באהבה, הכרה וחמלה בהליך של ריפוי העבר וההווה, נמשוך לחיינו את השפע, הרוגע, ההבנה הרחבה, החמלה והאהבה שאנחנו מייחלים להם, קודם כל מעצמנו כלפינו וכך גם עם האנשים שסובבים אותנו.